- להאזנה דע את משפחתך 008 חיבור נשמות דעות זרות
08 Infusing Spirituality Into The Home (1)
- להאזנה דע את משפחתך 008 חיבור נשמות דעות זרות
דע את משפחתך 008 חיבור נשמות דעות זרות
- 6399 צפיות
- הדפס
- שלח דף במייל
כל אדם יש לו הרכבה של גוף ונשמה. באיש יש גוף ונשמה, ובאשה יש גוף ונשמה. לכן שייך סתירות בין גוף של האיש לגוף של האשה, וכן שייך סתירה בין נשמת הגוף לנשמת האשה. יש לאדם רצונותיו הגשמיים שלו ורצונותיו הרוחניים שלו.
אם רצונותיו של אדם רק לגשמיות הוא מדבר עם אשתו רק על עניני עולם הזה – בית זה הוא כבית גוי. גם על חיבור רוחניות בלבד אין לבנות בית. בנין הבית היהודי הוא בית של חיבור בין בגוף ובין בנשמה יחד.
זהו הקושי בבנין הבית. איש ואשה יש להם שוני בצרכיהם הגשמיים – זאת אנו מכירים היטב. האיש הוא יותר קרוב לשכליות, והאשה יותר קרובה לרגש. אבל גם ברוחניות הם שונים מאד זה מזה, וזה מגדל הקושי ביניהם. האיש רוצה "בנין" הבית, אבל האשה אינה רוצה "בנין" בית בדרך השכל, היא רוצה בית רוחניות של הרגשים, אבל לא ע"י דרך בנין. ונסביר זאת.
תסתכל בבית היהודי שהוא ברוח התורה. מה עושים? האיש יושב בבית מדרש ועוסק ברוחניות כל היום. האשה, לעומת זאת, היא חיה רוב היום בחיי חומר, אין לה התורה. מה התולדה מזה? האיש חי בהתורה, והאשה חי בחומר. זה מוליד קושי.
כמה רוחניות יש להאשה? על דרך כלל, אין לה התגלות של שום רוחניות. היא מטפלת בילדים או בחיי החומר שלה. יש בהבית רק "כולל" של תורה, אבל אין כאן "בית" של תורה. הבעל הוא בן עלייה, לומד בכולל כל היום ואפשר שהוא יגיד חבורות, הוא עושה חלקו ברוחניות, אבל האשה אינה נמצאת ברוחניות. התולדה מכך שאין להם חיבור ברוחניות, מצד האשה שאין לה שום חיי רוחניות. הקר"ש ותפילות שלה אינה מספיקה לה לרוחניות, וגם הדברי תורה שהיא שומעת בשבת מבעלה לא מספיק. גם אם היא שומעת שיעור מהרבנית פעם אחת בשבוע, עדיין אין מספיק למצב הרוחניות שלה. אפשר שזה מספיק שהיא רוצה לגדל בנים ברוח התורה, אבל אין לה רוחניות בחייה כלל.
זה מוליד קושי. אם אין חיבור בין איש ואשה ברוחניות, אין להם חיבור שלימה. אם האיש יש לו רוחניות והאשה אין לה רוחניות כלל – האשה עושה הכל בעבורו, והיא רק "כלי" לתורה שלו – האם יתכן שיש להם חיבור שלימה? האם זה צורה של בית יהודי? גם בבית גוי מצינו מציאות שהאשה עושה כל מה שצריכה לעשות בעבורו, א"כ מה החילוק בין בית יהודי לבית גוי?!
תפקיד האשה אינה רק להיות "כלי" להתורה של בעלה כמו שהרבה אברכים חושבים. היא צריכה רוחניות, ובלא זה, אין להזוג חיבור שלימה, ואין זה צורת הבית היהודי האמיתי. אף שמצינו בנוסח העולם שזהו תפקיד האשה – לעזור לבעלה בלבד – אין זה אמת.
מה הפתרון להקושי זה?
יש דרך להאשה לקנות רוחניות – איך שייך זאת, הלא היא טרודה כל היום?
הנה גם האיש שהוא מלא בתורה, אפי' אם הוא תמיד מתפלל ועושה הרבה חסד, בדרך כלל לא חושב: למה הוא חי. שאלה זה נוגע בין לאיש בין לאשה, והוא שאלת השאלות: "למה אני חי?"
זהו הנקודת הממוצע בין איש ואשה: לידע למה הם חיים כאן בעולם. אם האשה רוצה לחיות חיים פנימיים, וחושב לאיזה דקות ביום רק "למה אני חי" – זהו הפתח לרוחניות לה, ודבר זה שייך לכל אחד – בין לאיש ובין לאשה.
היום, הרבה בנ"א, אפי' שומרי תורה ומצוות, קוראים ספרי חכמי אומות העולם בהבית, כדי לספק הרוחניות שלהם – בלי שום בושה. זה המציאות הכואבת של זמן הזה. ברור שאם האשה רק קוראה בספרי פסיגיליגיה של הגויים, אין זה רוחניות לה. האשה צריכה רוח של קדושה להנפש שלה. הגויים אין להם הפתרון של בעיות שלנו, משום שהבעיות שלנו הם ברוחניות. אנו צריכים רוחניות, וספרי הגויים אינם מספיקות לזה.
אם האשה קוראה בספרי הגויים או בשום רעיונות שלהן, אפי' אם בעלה הגיד לה מה שלמד במסילת ישרים של היום, אז אינה שומעת לדבריו, היא סבורה שהגויים הם חכימים יותר.
יש רוחניות לאשה רק אם היא חושבת כמה דקות ביום: למה אני חי. הרוחניות שלה צריכה להיות יונקת רק מדברי חז"ל הקדושים. אם היא עושה זאת, אז יש חיבור רוחניות בין בעל ואשה, לא על כל פרט ממש, אלא בנקודה מסוימת, יש להם חיבור ושותפות ברוחניות.
אם נשמתו של הבעל אינו גלויה, ונשמת האשה גלויה – או להיפוך, נשמתו של הבעל ברוחניות גלויה אבל נשמתה של אשתו אינה גלויה ברוחניות, אין להם חיבור ברוחניות, ואין זה בית יהודי.
שים לב: הגרסאות נערכו באופן מלא נמצאות רק בספרי המודפס