ילדים מיוחדים

האדם מורכב מנשמה וגוף. הנשמה נעלמת, והגוף גלוי. ולכך נראה בעין חיצונית, וכך מורגש בהרגשה החיצונית, שהאדם זה גוף עם רוח חיים שמתנועע בקרבו. ולפיכך אם יש חסרון בתפקוד הגוף, נראה שחסר אדם זה חסרון גדול, כיוון שיש לו חסרון בעיקר.

אולם האמת היא שהאדם הוא נשמה "שמולבש" עליה גוף, וחסרון בגוף הוא חסרון בלבוש, ולא חסרון בעיקר.

יתר על כן, אדם שגופו שלם, גופו מלביש על נשמתו כמעט באופן גמור, ועל ידי זה גופו מסתיר את נשמתו כמעט לחלוטין. לעומת כך אדם שגופו אינו שלם, גופו מסתיר פחות את נשמתו, והרי שנשמתו גלויה יותר.

הילדים המיוחדים, הם אלו שעל דרך כלל נשמתם גלויה הרבה יותר משאר רוב בני האדם.

זהו המבט הנכון על ילדים מיוחדים, ילד שנשמתו גלויה יותר מרוב שאר בני האדם. ובדרך כלל ילדים אלו חיים עם תודעה רוחנית נשמתית בגילוי, ותופסים את העולם הרוחני בחוש גמור ופשוט.

מי שזכה לגדל ילד מיוחד בביתו, מגדל נשמה גלויה יותר בביתו, גילוי הנשמה משפיע אור רוחני יותר על כל הבית, ועל בני הבית. וככל שבני הבית עדינים יותר בחושם, הם יכולים לחוש זאת.

אדם שחי במבט זה, מחד הוא מרחם הרבה על סבלם הרב של הילדים המיוחדים, אולם מאידך הוא מרחם לא פחות על שאר בני העולם שאור נשמתם נעלם מהם יותר מפני גופם השלם!