דע את משפחתך 006 שותפות

איתא בחז"ל, "שלשה שותפין יש באדם, אביו אמו והקב"ה". בחז"ל דרשו, "עצם מעצמי בשר מבשרי", שעצם ובשר הוא חיבור אב ואם, וזהו שותפות אב ואם ביצירת הולד, ואנו לומדים מזה שהאב והאם צריך להיות שותפין.

יש שותפות אב ואם מצד "עצם מעצמי", ויש עוד סוג שותפות מצד "בשר מבשרי."

השותפות אינו רק שותפות של קול, רק להקשיב לה. אינו די להקשיב לה כשבא לביתו אחר כולל, אלא צריך שיהיו שותפין. מהו אותה שותפות?

איך האב והאם הם שותפין? בחיצוניות, זהו משום שהם חיים יחד בהבית ומטפלים יחד עם הבית. אין זה השותפות – גם בחדר ילדים, הילדים משחקים וחיים יחד.

"דיינו שמגדלות בנינו ומציל מן מהחטא". זהו השותפות של איש ואשה בנשואין.

צריך לברר: במה אנו משותפים, ובאיזה חלקים אין אני צריך אשתי? יש הסבורים שאין צריך האשה לשום דבר, ולדוגמא יש שהם סבורים שאין צריך האשה כדי לגדל בניהם, כיון שיש לו מהלך לזה...אין אנו מדברים אם זה טוב או לא, רק אנו צריכים לשאול: האם אתה רוצה שום שותפות בהנשואין שלך עם האשה?

הבעל צריך לברר: במה אני צריך ורוצה שותפות?

אחר בירור זו, צריך לברר שלש דברים: באלו דברים אנו משותפים באמת, באיזה חלקים אין אנו משותפים, ובאלו דברים שהם באמצע.

זה שיש ילדים לא מכריח השותפות. אע"פ שאמרו חז"ל שיצירת הולד נעשה ע"י שותפות איש ואשה, אין זה המציאות לנו. הנפש הבהמית שלנו לא מרגישים המציאות שאמרו חז"ל. א"כ היאך שייך להרגיש השותפות בין בני הזוג?

שותפות אין ענינה "תפקידים", שהאיש ואשה יש להם תפקידים מסוימות זה לזה. אין עבדותינו כאן להיות "צודק" או לברר "דינים" ו"חויבים" של בני הזוג, מה הבעל חייב לאשתו ומה  אשתו חייבת לו. אפשר שהבעל יהיה צודק על אשתו -- אבל בסוף הוא יהיה נמצא בבית דין עם אשתו ויתן לה גט. עבודתינו כאן הוא לידע מה ה"שותפות" בין בני הזוג.

בתת הכרה של הנפש, אנו רוצים שותפות, רק שצריכים לברר באיזה דברים אנו רוצים השותפות.

כל אחד יש לו רשימה מהו רוצה מבית שלו: תורה, יראת שמים, חסד, אמונה, אהבה... אבל כל זה רק חיצוניות.

לפני שאדם מתחתן, צריך לישב לברר: מהי הנקודת השותפות שאנו בונים יחד?

לדוגמא, בני הזוג פותחים גמ"ח יחד. האם ברור ביניהם לפני החתונה שזה היה נקודת החיבור ביניהם? אם זה ברור, אז הגמ"ח יהיה מוצלח, ויש להם חיבור ושותפות ע"י החסד.

"דיינו שמגדלות בינינו ומצילות מן החטא". השותפות של איש ואשה הוא ב' דברים: הם מגדלים הילדים, והם מצילות אותנו מחטא. יותר מזה, אין שום שותפות ביניהם!

כל דבר נוסף לזה – כל צפייה שלנו מהאשה – אינו קיים ואינו מציאותי. אבל אפי' אם האשה עושה רק אחד מב' דברים אלו – לדוגמא, היא רק מגדלת הבנים אבל אינה מצילה מן החטא – אם נקודת השותפות ביניהם היה רק על מה שמגדלת ביניהם, א"כ יש להם שותפות, וזה מספיק. בודאי שעדיף אם היא עושה שני דברים אלה, אבל צריך להיות ברור מהי השותפות ביניכם. אין נפקא מינא מה השותפות ביניכים, אלא צריך בירור ובדיקה מהי השותפות ביניכם, עצם האפשריות שהם יכולים להיות משותפין באיזה נקודה.

צריך להיות ברור מהי נקודת החיבור ושותפות בינך לבת הזוג שלך. שותפות זה הוא הנקודת החיבור ביניכם, וזהו התכלית של הנשואין. אנו משתתפים למצוות, וכן אנו משתתפים לבת הזוג. אין זה דבר ממילא מנשואין, אלא זהו תכלית של הנשואין, להיות משותפים.