פניני תורה 020 ארץ ישראל היום תשעו

המציאות של הדור שבו אנחנו נמצאים היא שיש עולם רוחני ויש עולם גשמי.

והעולם הרוחני נמצא בתערובת נוראה, בבלבול מבהיל, בחוסר בהירות נוראית מכח התערובת. ואין כמעט אור אלא קרני אור בודדים שמתראים זעיר פה זעיר שם באור גדול, אבל רובו ככולו זה תערובת של בלבול.

זוהי המציאות הרוחנית שבבריאה. כשהיא בוקעת לפעמים לתוך עולם החומר אז מה שמתגלה בעולם הרוחני מתגלה גם בעולם הגשמי, ואז נראה התוהו ובוהו המוחלט גם בחומר. כל זמן שהעולם החומרי כביכול עומד לפי איזשהו סדר פחות או יותר- זאת אומרת שהבלבול הרוחני לא מתראה בשלימותו בעולם החומר, אבל אם יתראה הבלבול הרוחני הגמור גם בעולם החומר אז העולם יחרב ואז יהיה ביאת משיח.

נקודה נוספת שקשורה לסוגייא של התבודדות שבה אנחנו עוסקים: בכל הדורות כולם, על דרך כלל רוב המלחמות היו בין אומה לאומה, אבל בשנים האחרונות כל אחד רואה את זה סביבותינו כאן הארץ ישראל, ועכשיו גם בתוך ארץ ישראל- זה לא אומות שנלחמות אלא זה יחידים בקיבוץ של כל מיני אנשים שונים ומשונים. נלחמים אנשים בסוריה, זה לא אומה שנלחמת היום בתוך סוריה אלא זה מכל מדינה ומדינה הגיעו יחידים. העומק שבדבר- כי אנחנו נמצאים בדור שכולו יחיד, "ויוותר יעקב לבדו" או שזה מתגלה ה'לבדו' בהתבודדות של קלקול 'ויאבק איש עימו' לבד מול לבד, אבל מי שיישמר בדור הזה בקדושה של ההתבודדות יתגלה אצלו המדריגה של "ונשגב ה' לבדו",המדריגה של הדור שבו אנחנו נמצאים הוא דור של התבודדות, לכן גם הכח להתבודדות הוא יותר נגלה בדור שלנו מאדר בדורות קודמים. בכח הרע אנחנו רואים את המלחמה שכל יחיד ויחיד עושה מלחמה לעצמו וזה רק הוראה כלומר התגלות שכשם שזה נמצא בעולם החומר של המלחמה הגשמית כך גם בעולם הרוחני החיים הם התבודדות.

מי שלא בונה בדור שלנו חיים לעצמו- 'מדור לפי כבודו' של חיים של התבודדות הרי שהוא חי בעולם לא לו, החיים הפנימיים היום הם כל יחיד ויחיד, להיעזר מעט בסביבותיו אבל לבנות לעצמו עולם לעצמו, הוא והריבונו של עולם, והריבונו שלו עולם והוא, ומתוך אותה הארה להשפיע על כל ישראל. אבל למעשה הוא חי בחיים פנימיים לבד לעצמו.

משפט אחרון: מתי כל אדם ילך להתבודדות? בקבר, הוא נמצא לבד. במלחמת גוג ומגוג כתוב שיזכה לקבורה, זו מלחמה בעולם של התבודדות. כל יחיד ויחיד צריך להכין את עצמו למצב של "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר" ואז יהיה עלות השחר של הגאולה, אבל לפני הגאולה היה מלחמה של "ויוותר יעקב לבדו, ויאבק איש עימו". אדם יכול להיעזר בחבר'ה, יכול להיעזר בקבוצה יכול להיעזר בחברים, אבל חייב להיות שיהיה לו בניין שכשהוא יבוא למבחן האמיתי "ויוותר יעקב לבדו, ויאבק איש עימו" האם מתגלה אצלו "עד עלות השחר"? אם כן הוא יגיע לגאולה השלימה במהרה בימינו, אבל כאשר "ויוותר יעקב לבדו" אין לו כח של קיום- הרי שהוא לא נוגע בעומק ההתבודדות שזה כל מהלך הדברים.

המלחמה שאנחנו נמצאים בה עכשיו בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט זה מלחמה במדריגת התבודדות, ושנזכה בעזר ה' "עד עלות השחר", "אז יבקע כשחר אורך", גילוי אורו ית"ש 'אור חדש על ציון תאיר' במהרה בימינו, השתא דידן, אמן.