גמרא בבא בתרא עיון 001

נושא השיעור:

מדוע צריך לבנות מחיצה בחצר השותפין לאחר שהם רוצים לחלוק את החצר.

בגמרא נאמרו שתי שיטות מה הם בדיוק רצו:

א.       רצו לבנות כותל.

ב.       רצו לחלוק את החצר ואת הכותל בונים בעל כורחם.

נקודת הנידון שלנו הוא לפי שיטה ב' דרצו לחלוק.

מהי סיבת החיוב לבנות כותל?

א.     צניעות הן של נשים והן כללית רמב"ן נ"ט).

ב.      הגדרת גבולות- לפי"ז מספיק סימן בעלמא להיכר.

ג.      עין הרע (רמב"ן שם).

ד.      שלא יכנסו הבהמות להזיק בחצר.

ה.      מניעת גניבות- מבואר בשו"ע שהמתמהמה יהיה חייב בכל נזק שיבוא מחמת ההשתהות של חבירו.

ו.       אפשרות להשתמש בכותל בכדי לסמוך עליו קורות וכדומה.

ז.       שלא יהיה נתפס עליו כגנב שייכנס ויאמר לא שמתי לב.

ח.     לישנא בישא (רמב"ן שם).

ט.     איסור (ממש) להסתכל במה שקורה בבית חבירו (רמב"ן שם).

אגב המאירי מציין ששמיעה לא חשיב נזק כיוון שדרך אנשים לדבר בשקט.

איסור ההסתכלות ברשות חבירו, מדוע?

דכמו שאסור לי להכניס רגל לרשות שאינה שלי כך אסור לי להסתכל דחשיב סוג של כניסה.

הזכות לתבוע מראש את השכן לבנות גדר, מדוע?

א.     תקנת חז"ל להרחיק את הנזק (ר' ישראל זלמן מלצר אבן האזל על הרמב"ם הלכות שכנים פ"ב הלכה ט"ז) ע"פ הסוגיה לקמן בלא יחפור.

ב.      הנתיבות המשפט אומר דבין בחצר גדולה (שנשאר לכל אחד ארבע אמות) שיש בה דין חלוקה וחולקים מדינא בעל כורחם, ובין בחצר קטנה דאין בה דין חלוקה אלא דאיירי שהם רצו לחלוק, אפשר לומר דבחצר גדולה חכמים לא חייבו לחלוק את החצר אם יהיה למישהו נזק וחלק מהחיוב לחלוק הוא להשים כותל, ובחצר שאין בה דין חלוקה אלא שרצו לחלוק, השכן יכול לטעון כי איתרצאי לך על דעת שלא אנזק ואם אתה לא מוכן לכותל אני לא מוכן מעיקרא לחלוקה.