- להאזנה דרשות 020 ישוב הדעת תשסז
Yishuv HaDaas
- להאזנה דרשות 020 ישוב הדעת תשסז
דרשות 020 ישוב הדעת תשסז
- 4028 צפיות
- הדפס
- שלח דף במייל
כל דבר שאנחנו מחפשים איפה מחפשים אותו? היכן לחפש?
אנחנו יהודים עם ישראל שרגליהם עמדה על הר סיני וכשאנחנו באים לחפש דבר, אנחנו צריכים למצוא אותו בדברי תורתנו הקדושה.
אילו המושג "ישוב הדעת" לא היה נמצא בדברי רבותינו הרי שלא היינו צריכים אותו ולא היה מוטל עלינו לחפש. וכשהדבר כתוב בלשון חז"ל הקדושים ישוב הדעת, שם אנחנו צריכים לחפש. ישוב הדעת כשהאדם מחפש זה לא שהוא יושב 'רגל על רגל' והוא מנסה לחפש איך הוא מיישב את דעתו. אלא הוא מחפש בדברי רבותינו זכרונם לברכה, בגמרא, בשאר המדרשים והמפרשים לאחריהם ראשית האם צריך ישוב הדעת ואם כן איך?
השלב הראשון שאנחנו מחפשים בדברי רבותינו בדברי הגמרא, הגמרא אומרת במסכת ברכות בדף נ"ז ע"ב 'שלשה דברים מיישבים דעתו של אדם'. שלשה דברים הם אלו שגורמים לאדם ישוב הדעת מהם השלשה דברים שגורמים לו יישוב הדעת? 'קול מראה וריח'. קול מראה וריח גורמים לאדם יישוב הדעת. לעומת זאת אומרת הגמרא במסכת עירובין בדף מ"א ע"ב 'שלשה דברים מטריפין דעתו של אדם' הם מוצאים אותו מן הדעת. מהם השלשה דברים שמוציאים את האדם מדעתו? 'עבודה זרה רוח רעה' והדבר השלישי הוא 'דקדוקי עניות'. כל הדברים הללו אצל רוב האנשים שמחפשים ישוב הדעת, הם לא כ"כ רואים את הקשר. המושג יישוב הדעת מגיע מנקודות לגמרי שונות אצל אנשים, לפחות ברובם. אבל אם חז"ל כתבו לנו איך מגיעים ליישוב הדעת, זו הדרך. אין דרך אחרת.
כל מי שימציא דרך שלא כתובה בדברי רבותינו היא לא קיימת. הגמרא תלמד אותנו איך מגיעים ליישוב הדעת.
חז"ל כתבו דברים מפורשים איך מגיעים לאותו יישוב הדעת. אם הם כתבו לנו דרך, זו הדרך בלבד. וכל אדם שילך בדרך שהם לא כתבו לנו הרי שהוא הולך בדרך עקלקלות ואל היעד הוא לא יגיע. אלא שכמובן דברי רבותינו הם עמוקים ועמוקים מאוד וצריך להעמיק בהם. אין כוונת רבותינו שאדם ישב מהבוקר עד הלילה וישמע שירי נגינה כי הקול מביא את האדם ליישוב הדעת או לחלופין להסתכל בתמונות יפיפיות כי המראה מביא ליישוב הדעת? אבל רבותינו למדו אותנו איך מגיעים ואת דבריהם אנחנו צריכים ללמוד. אם נתבונן על המילה 'יישוב הדעת' 'מיישבים דעתו של אדם'.
יישוב הדעת זו לא מילה אחת אלא הם שני מילים.
י י ש ו ב
ה ד ע ת.
מה קודם למה הדעת או היישוב?
מה קודם למה יישוב או הדעת?
היישוב?
את מה הוא יישב אם אין לו דעת?
יישב את עצמו בלי דעת ולאחר מכן יקבל דעת? או שקודם כל הוא קונה דעת ולאחר מכן מיישב את עצמו? (מהקהל: זה הולך ביחד) ביחד?
'צבת בצבת עשויה'. אז אני חייב שיהיה לי גם יישוב וגם דעת בוואט אחת?
איך אני מתחיל לקנות דעת?
אם אדם מחפש רק יישוב אז ברור שלא יהיה לו יישוב הדעת. אולי יהיה לו איזה בית יפה בישוב... אבל אין לו יישוב הדעת. צריך דעת בכדי שיהיה את מה ליישב. רבותינו מלמדים אותנו איך מיישבים דעתו של אדם. אבל רחמנה ליצלן אדם שהוא שוטה שאין לו דעת. העצה של קול מראה וריח באמת יביאו אותו ליישוב הדעת? ברור ופשוט לכולם שלא. זה לא יכול להביא אותו לידי יישוב הדעת. אם אין לו דעת אין את מה ליישב. כאשר יש לאדם דעת אז הוא יכול ליישב את עצמו. לאותה יישוב דעת כמו שאמרו כאן 'צבת בצבת עשויה' שהיישוב בה עם הדעת והדעת מתרבה עם היישוב שלה. אבל מוכרח שהאדם לא יעבוד רק על יישוב אלא מוכרח גם לעבוד על עצם הדעת. מהי הדעת? (קהל: חיבור עם הקדוש ברוך הוא) דעת עניינו חיבור כמו שאמרו כאן. והאדם ידע זה מלשון חיבור. אבל בכדי שיהיה לאדם את אותו חיבור. ישנם שלשה קשרים שקשורים זה בזה. קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל הם שלשה קשרים שמתקשרים דא בדא מחוברים זה בזה. אם אין לאדם נקודה אמצעית שקוראים לה תורה, בלשון הגמרא שזה נקרא דעת תורה, האדם לא יכול להיות שיהיה לו יישוב הדעת. אי אפשר לחבר שני דברים אם אין נקודה באמצע שמחברת. רוצים לחבר שני כיסאות צריך איזה שהוא מוט. רוצים לחבר את האופניים לקשור אותם בכדי שלא ייגנבו אותם? צריך שרשרת. דעת מחברת את האדם לבוראו. מהי נקודת האמצע שמחברת את האדם לבוראו? זו התורה הקדושה. ככל שיש לאדם יותר דעת שזה תורה הקדושה במוחו ובליבו, כך יכול להיות שיהיה לו לאחר מכן ובוואט אחת יישוב הדעת. ככל שיש לאדם פחות תורה, פחות קיום והוא מחפש יישוב הדעת הוא בעצם מחפש יישוב בלי דעת. אם אין שם דעת בוודאי שלא יהיה יישוב הדעת. יישוב הדעת מגיע לאדם בשעה שיש לו גם יישוב אבל גם דעת. אם אין דעת אין את מה ליישב. כשמתבוננים על זה זה פשוט, זה ברור. רק נדמה לאדם שלכולם יש דעת ומה שחסר לכולם זה רק יישוב הדעת. עם הארץ שאין לא דעת, אין את מה ליישב. ככל שהאדם יותר מתחבר לדעת, כך יש לו יותר את מה ליישב. ועומק הדברים, בכדי להתחבר לדבר שזהו בחינת הדעת, מוכרח שיהיה לאדם עומק פנימי בתוכו. דעת עניינה להתחבר לרובד יותר פנימי. הפנימיות הזו יש לה רובד לפנים מרובד. ועוד רובד ועוד רובד ועוד רובד. אבל ראשית הוא צריך כוח שיגלה את אותה פנימיות ולאחר מכן להתחבר אליה. איך האדם יגלה את אותה פנימיות? הוא משתמש עם הכוח שנקרא דעת בכדי לגלות את אותה פנימיות. 'משה קיבל תורה מסיני' משה כידוע הוא בחינת דעת. ככל שהאדם מעמיק יותר בדעתו, כך לאחר מכן הוא יכול להגיע ליישוב הדעת. כשחז"ל הקדושים אומרים לנו 'קול מראה וריח מיישבים דעתו של אדם' הני מילא לאדם שיש לו דעת. אז הם יוצרים לו יישוב הדעת. אבל אם לא 'שלשה דברים מרחיבים דעתו של אדם' את זה מכירים כולם 'אשה נאה בית נאה כלים נאים'. מדוע אנחנו לא רואים אנשים שיש להם 'אישה נאה בית נאה וכלים נאים' שיש להם באמת דעת גדולה 'מרחיבים דעתו של אדם'? כי אם אין להם דעת אין את מה להרחיב. אדם שיש לו דעת אמיתית אז אישה נאה כלים נאים בית נאה יכולים להרחיב את אותו דעת. אבל אדם שאין לו את אותו דעת הדברים הללו הם לא יכולים להרחיב את מה שלא קיים. בכדי למצוא את אותו יישוב הדעת דבר ראשון צריך אם כן שיהיה לאדם דעת. במקביל לכך הוא יכול לנסות לעבוד על היישוב שלו אבל הוא חייב לעבוד על אותו דעת. הבסיס של הכל היא בעצם התורה הקדושה. היא הדעת. מקום שאין בו תורה לא יהיה בו לנצח יישוב הדעת. כי אין שם דעת אז אין שם יישוב. אי אפשר לשבת ולבנות סדנאות והדרכות. אני מוכן להיות ערב לכולם שזה לא יצליח. ערב שזה לא יצליח. אין תורה אין קיום. זה דמיונות שבאו מהגויים. אני מדבר מעומק ליבי כי זה כואב לי. שום סדנא לא תצליח אם היא לא באה מדברי רבותינו מ'בתוכו'. ואם לא כפוף לזה קיום התורה בפועל ולימודה כל אחד לפי ערכו, שום סדנא לא תצליח. אין דרך. אין יישוב דעת אם אין דעת. מחפשים יישוב הדעת. מאיפה מחפשים יישוב הדעת? מנקודה יותר פנימית? גם לגוי יש נקודה יותר פנימית. אין דרכים שגויים מגיעים לנקודה יותר פנימית ויש להם יישוב הדעת? אז מה ההבדל בנינו לבינם? ההבדל הוא אחד. לנו יש תורה קדושה. להם אין. היישוב הדעת שלנו בא מהדעת שיש לנו שהיא התורה הקדושה. היום נפתחים סדנאות לרוב. דרכים לרוב ואנשים נמשכים אחרי זה כמו ציפורים אל הכלוב. אבל צריך לדעת שזה כלוב. למה זה כלוב? כולם מרגישים מועקה ואם לא כולם לפחות רובם. הם מחפשים למצוא איזה שהוא מקום שיכיר את האישיות שלהם, שהם יוכלו להבנות, שהם יהיו יותר רגועים, שהם לא יהיו לחוצים, שהחיים יזרמו. לכל אחד מאתנו יש הרבה התמודדויות והרבה מאוד קשיים מי יותר ומי פחות וכולם רוצים להירגע. אז מחפשים איזו שהיא סדנא. והולכים לשם משלמים, נפגשים, משקיעים. הכוונה נכונה אבל בלשון רבותינו הקדושים כמו שכתוב כמו שכתוב בכוזרי. 'כוונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'. למה מעשיך אינם רצויים? כי במקביל לאותה עבודה של יישוב הדעת צריך לקנות את הדעת. 'דעת קנית מה חסרת' אבל איך האדם קונה את הדעת? 'גדול תלמוד שמביא ליידי מעשה'. משה רבינו שקיבל את התורה הקדושה שהוא הדעת הוא קיבל את התורה על כל הלכותיה פרטיה ודקדוקיה. כלומר הדעת יכולה להיות אצל האדם רק אם הוא לומד תורה ומקיים את הדברים בפועל למעשה פרט אחרי פרט. ואם לא ישוב יכול להיות שיהיה לו דעת לא ויישוב הדעת בוודאי שלא. יישוב הדעת עניינו חיבור. חיבור של מה? חיבור של התפיסה החיצונית שיש לי לרבדים היותר עמוקים שבקרבי. אני צריך להתאים את התפיסה החיצונית שיש בי לתפיסה הפנימית. אם התפיסה החיצונית שיש היא לא מתאימה לפנימיות אי אפשר להיכנס פנימה. משל למה הדבר דומה? אדם רוצה להכניס כלי בתוך כלי. והגודל והצורה של הכלי החיצון הוא לא תואם לכלי הפנימי הם לא יכולים להיכנס אחד בתוך השני. יש לאדם נקודה פנימית. הרבה חשים אותה והרבה רוצים להתחבר אליה. אבל בכדי שנוכל להתחבר אליה אנחנו צריכים להתאים את הכלי החיצון שיהיה תואם לכלי הפנימי, לאור הפנימי שאפשר להתחבר לקרבו. אם אנחנו רוצים להתחבר פנימה ולהישאר בחוץ איך שנוח לנו, להתלבש איך שנוח לנו, להתנהג איך שנוח לנו ולמצוא נקודה פנימית זה לא יצליח. איך יכול להצליח שאדם רוצה שיהיה לו יישוב הדעת? דעת זה חיבור. אפשר לזווג איש ואישה שלא דומים כלל זה לזה? כולם מבינים שלא. ואם הם יתחתנו הסוף של זה הוא מסכת גיטין. בכדי לחבר את החיצוניות שבנו לפנימיות שבנו, חייב להיות שהנקודה החיצונית תהיה דומה לנקודה הפנימית. ואז האדם יכול להתחבר פנימה על ידי העצות של רבותינו. אבל קודם כל צריך שהאדם יתאים את החיצוניות שלו לפנימיות. בדור 'שפוט השופטים' היה מהלך של 'איש הישר בעיניו יעשה'. אי אפשר לחפש רוחניות והתחברות פנימה וקשר עמוק ויישוב הדעת אם לא מתאימים את הכלי החיצוני לשם. כאשר האדם מתאים את הכלי החיצוני אז הוא יכול לחבר פנים לחיצוניות ולהגיע באמת לנקודה הפנימית. אני יודע שיכול להיות שרבים סברו שתהיה כאן הדרכה אולי מעשית איך מגיעים ליישוב הדעת. אבל לפני כן יש תהליכים קודמים. כל דבר שהאדם רוצה להיכנס אליו. הוא צריך שהוא יהיה בגיל המתאים, בשלב המתאים בחיים וכו' משל למה הדבר דומה? ילד בין 12 מגיע לסדנת זוגיות. לא מוכנים לתת לו להיכנס. הוא שואל הרי יש דמוקרטיה צריך לתת לכולם לעשות כרצונם. כולם מבינים שהוא לא שם הוא רחוק מזה, תתבגר בעוד כמה שנים טובות, תגיע לאותו עולם אז תוכל להיכנס לאותה סדנא. מי יכול להיכנס לסדנת יישוב הדעת? כל אדם שמגיע בדלת לקח יום חופשי, אני מעריך את כולם שפינו מזמנם והיגיעו לשמוע יום שלם שאני הבורג הקטן שבתוכו. ומה יקרה אחרי היום הזה? מחפשים לצאת אם איזה שהוא עצות מה לעשות. צריך למעשה לעשות סדנא מה שנקרא הקדמה ליישוב הדעת ומשם להגיע בחזרה ליום של יישוב הדעת. ישנה כאן שאלה מאוד מאוד מאוד בסיסית. דעת עניינה חיבור של חיצוניות ופנימיות. חיבור לפנימיות יש צימאון לרוב. הן בציבור הרחוק מאוד והן בציבור פנימה כל אחד לפי ערכו. אבל הצד השווה בכולם שמשום מה מנסים להיכנס לפנימיות בלי להבין שמחברים את החיצוני לפנימי. דעת זה לא יישוב דעת שיש בו רק צד אחד למטבע. אי אפשר להתחתן לבד חייבים בני זוג. מהו דעת? חיבור של הפנים והחיצון. אם זה חיבור של הפנים והחיצון. אי אפשר לחפש רק פנימה. החיפוש פנימה הוא נכון הוא אמיתי הוא מוכרח. אבל במקביל אליו אנחנו באים לחבר חיצוניות ופנימיות. כמו בקרשי המשכן בכדי להכניס את הקרש צריך להתאים אחד לשני. כך בתוכנו אנחנו צריכים להתאים את החיצוניות לפנימיות. ההתאמה של החיצוניות לפנימיות היא ראשית כל קיום הדין בפועל. ללמוד. ללמוד הלכות ולקיים. זו תחילת דרכה של יישוב דעת. יישוב דעת היא חיבור של פנים וחיצון. אם אין חיצון אם אין קיום של ההלכה למעשה אין מה להתחבר פנימה. חז"ל מציעים לנו 'כל מראה וריח מיישבים דעתו של אדם'. אדם שיקרא את הדברים בחיצוניות, הוא יתעסק בשלשה דברים כל היום. הוא הרי מחפש יישוב הדעת, הוא ישמע דברים נעימים, הוא יסתכל על דברים יפים והוא יקנה בשמים לרוב. משהו מאיתנו סבור שזה באמת יביא אותו ליישוב הדעת? כולם מבינים שלא. חז"ל דברו בנקודה לגמרי לגמרי לגמרי שונה. ננסה להיות קצת אמיתיים עם עצמינו וקצת כנים. אנחנו רוצים שיהיה יישוב דעת כולם מבקשים את זה מי יותר ומי פחות ומי מאוד. הסדנאות שייאמרו במשך היום, הם יהיו סדנאות שינסו להדריך את האנשים איך להיכנס פנימה. אני באתי להגיד משפט לגמרי שונה. מי שרוצה להיכנס פנימה על זה אומרים חז"ל הקדושים 'זה השער לה' צדיקים יבואו בו'. השער לה' היא יראת ה'. יראת ה' היא הקיום המעשי של הדברים הלכה למעשה לדינא, שולחן ערוך סעיף אחר סעיף. כל מה שייאמר כאן במשך היום הוא לא יהיה אמיתי אפי' מילה אחת אם האנשים לא יקיימו את הדין בפועל. הוא יהיה אמיתי אם יהיה תורה אם יהיה קיום הוא יהיה הלכה למעשה ומכוח כך יכנסו פנימה. אם יכנסו פנימה דרך השער הנכון שאותו נתן לנו בורא העולם והסבירו לנו אותה רבותינו ז"ל אז יהיה קיום למה שיאמר כאן במשך היום. אבל אם לא? משך למה הדבר דומה? מלמדים אדם איך לעשות עסקים, אבל דבר אחד חסר לו אין לו כסף להשקיע. הוא יכול ללמוד שנה ושנתיים עסקי נדל"ן שכדאי להשקיע בעסקאות כאילו וכאילו, רק בסיס אחד הוא לא נתן מראש. ידידנו אוחז ב'אובר דראפט' ואפי' צ'ק שלו של 200 שקלים שלו לא יכבדו. הוא מדבר על עסקאות נדל"ן של מיליונים. יישוב הדעת היא עסקת נדל"ן של מיליונים בנפש, והרבה יותר מכך, הרבה יותר מכך. אבל צריך להביע את האמת. יש מי שיודע אותה ומדחיק אותה ויש מי שלא יודע אותה. לאלו ולאילו צריך להציב שלט אחד שכתוב עליו עצור! כאן סכנת מדרון! מה הסכנה? הסכנה היא מאוד ברורה. כאשר האדם נכנס פנימה והוא מרגיש איזה שהוא טעם של פנימיות בתוכו. הוא יכול להיסחף לשם ולהיכנס עוד ועוד אבל אז הוא הופך להיות שיטה שקוראים לה 'הודו'. גם בהודו יש אנשים כאילו, אבל שם אין תורה. הדרך להיכנס פנימה היא אחת. 'זה השער לה' צדיקים יבואו בו', זה שער להיכנס פנימה ואוי לו למי שנשאר רק בשער. אבל אוי לו למי שמנסה להיכנס לא דרך השער שם יש גדרי תיל ובמקרה היותר קשה יש גדר חשמלית שמי שנוגע בה זו מכת מוות. אני לא רוצה להאריך מעבר לזמן שניתן לי. אני מקווה שלא הוצאתי לאנשים את המצב רוח של כל היום שלמענו הם הגיעו, אבל לפחות שהדלק שלכם לא ילך לאיבוד, שזה יהיה אמיתי מה שאמור לעשות כאן. שיהיה ברור לפחות תזכרו שפעם אחת שמעתם שמשהו אמר כזה משפט. מפעם אחת קם יהודי אחד ואמר כזה משפט. כל הסדנאות וכל הדרכים לא יצליחו אם אדם לא מקיים את הדין בפועל למעשה. עצה אחרונה, סגולה ליישוב הדעת. יותר מסגולה, ללמוד כל יום שתי הלכות ולקיים. עצה מעשית מאוד, שתי הלכות ליום ולקיים. אני משאיר את החלקים הפנימיים לאנשים שייכנסו יותר פנימה ויסבירו את זה. אני פתחתי את היום ב'זה השער לה' צדיקים יבואו בו' הלכה למעשה קיום למעשה. שיהיה לכם יום מוצלח. מקווה שיובנו הדברים שיאמרו אחריי ויופנמו ויקוימו בצורה הנכונה. בברכת יישוב הדעת, הצלחה גדולה לרב מיכי שבאמת נזכה כולנו להבין את הכניסה ליישוב הדעת ולזכות להיכנס דרכה ולהגיע ליישוב הדעת המיוחל והמבוקש. בוקר טוב לכולם.
שים לב: הגרסאות נערכו באופן מלא נמצאות רק בספרי המודפס