נושאים בפרשה_003_לך.לך.תשעח

גילוי אור האמונה בכל המדרגות-הספק בנקודת הראשית התגלה באברהם אבינו
תחילה נעתיק את לשון הרב, ולאחר מכן נפשיט את הדברים למעשה.
וזה לשונו: “ויאמר ה’ אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך” (יב, א). וכתב בעל הטורים: “ויאמר - פתח באמירה בלשון שנברא בו העולם, שבעשרה מאמרות נברא העולם וכולו לא נברא אלא בזכות אברהם, לכך כתיב עליו מאמר”.
העולם נברא בלשון של ‘מאמר’. עומק הדברים: ‘מאמר’ מלשון אמירה, ‘אמר’ בגימטרי’ עמלק [עם הכולל], שהוא גימטרי’ ספק, כידוע.
“כל העולם כולו לא נברא אלא בזכות אברהם”. יש לנו ג’ אבות - אברהם יצחק ויעקב. יצחק קיבל את האמונה מאברהם, יעקב קיבל את האמונה מיצחק. מה שאין כן אברהם - לו היו ספקות באמונה, והוא חקר ובדק, עד שהגיע למסקנה שבהכרח יש מי שברא את העולם ומנהיג אותו, יש מנהיג לבירה! והרי שבתחילת דרכו היו לו ספקות: אולי השמש, הירח, ושאר כל האופנים שהעלה על דעתו - אולי הם הבוראים והם המנהיגים, חס ושלום.
הרי, שכח הספק באמונה נתגלה אצל אברהם אבינו. מה שאין כן אצל יצחק ואצל יעקב אבינו, שלהם היתה קבלה מאבות באמונת אומן במי שאמר והיה העולם. ואף שבודאי גם הם המשך בעמוד 3
אימתו את האמונה בתוקף פנימיותה, אבל הספק הגמור שהיה לאברהם אבינו - אצלם כבר לא היה קיים!
והנה שורש כל דבר זו האמונה, היא הראשית לתפיסת המציאות. נמצא, שליצחק וליעקב אבינו לא היה ספק גמור בנקודת השורש, מה שאין כן אברהם אבינו, שנולד בבית תרח ולא קיבל את האמונה - אצלו היתה האמונה בגדר ספק, והרי שהספק אצלו נגע בשורש תפיסת מציאות כל הנבראים כולם שהיא אמונה.
אברהם אבינו, תחילת יצירתו היתה בביתו של תרח שהיה עובד ע”ז, ואשר על כן נאמר בו “לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך”. הוא היה “אברהם העברי” - עָבַר מצד אחד לצד השני.
הרי שנתגלה כאן כח הספק באברהם, וכח ההכרעה בספק במי שאמר והיה העולם.
הפשטת הדברים למעשה: דברי הרב כאן עמוקים ונשגבים, ואמנם נעורר כאן נקודה אחת יסודית.
הרמב”ם בספר מורה הנבוכים (חלק ג פרק נא) מנה ששה דרגות של אמונה. הדרגה השפילה ביותר הוא מי שיש לו טעות באמונה, “והם לעולם מפני הדעות ההם, כל אשר ילכו, יוסיפו רוחק מבית המלך”. למעלה מהם, הם בני אדם שאין להם אמונת דת, ומדרגתם: “למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף”. למעלה מהם, הם המון אנשי התורה עמי הארץ העוסקים במצות, ומדרגתם: “רוצים לבא אל בית המלך אלא שלא ראו בית המלך כלל”. למעלה מהם, הם התלמודיים [עוסקים בתלמוד ובבירור ההלכה המעשית], אך לא הרגילו בעיון שרשי האמונה, ומדרגתם: “מתהלכים סביב הבית ומבקשים למצא השער”. למעלה מכך,  הם אשר הכניסו עצמם לעיין בעקרי הדת, ומדרגתם: “כבר נכנסו לפרוזדור”. הדרגה העליונה ביותר, הוא מי שהשלים והבין אמיתת האלהיות, ומדרגתו: “כבר נכנסת עם המלך אל החצר הפנימית ואתה עמו בבית אחד”.
אברהם אבינו חקר את אמיתות האמונה והשיגה ודומה למי שנכנס מן הפרוזדור אל הבית. משא”כ יצחק ויעקב שקבלו את אמיתת האמונה מאברהם, דומים הם למי שנולד בבית המלך וכלל לא נזקק להשתמש בפרוזדור כדי להכנס לבית המלך.
לפני כשבעים שנה בעת העליה הגדולה לארץ ישראל, עלו אז עדות שלימות. ולצערינו רבים וטובים, דוקא בארץ ישראל, איבדו את אמונתם ופרקו עול תורה ומצוות. במה נעוצה סיבת הנפילה? סיבת הנפילה נעוצה בכך שמעולם לא עסקו בלאמת את האמונה, רק מנהג אבותיהם בידיהם בתמימות ובפשטות. אמת, הנהגה זו דרגתה עצומה! אבל בהעדר אמיתת האמונה, בבוא האדם בכור הנסיון ח”ו, לא יהא לו את הכלים להתמודד עם הנסיון וצפוי הוא לנפילה ח”ו. משא”כ מי שבירר את אמיתת האמונה, כמובן עם הכלים הנכונים האמתיים, באמצעות חכמי ישראל וסופריהם, ודאי בבואם אל כור הנסיון יקויים בם: והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי.