Skip to main content
www.bilvavi.net
  • שו”ת?
  • חדש ממש!
  • עלון שבועי
  • שיעורים שבועי
  • ספרים
  • ארכיון
  • סקירה כללית
  • יצירת קשר
  • תרומה
  • ENGLISH
 ♦ כל שבוע שְׁבוּעִי ♦   אינטרנט הוא אבי אבות הטומאה 

Search form

מלחמה תשפ"ד
  • הכרת הבורא
    • הקדמה
    • בלבבי משכן אבנה - ח"א
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ב
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ג
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ד
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ה
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ו
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ז
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ח
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ט
  • הכרת עצמי
    • סולם של עליה
      • דע את עצמך
      • דע את נפשך
      • דע את הרגשותיך
      • דע את מחשבותיך
      • דע את דעתך
      • דע את דימיונך
      • דע את יחודך
      • דע את הויתך
    • דע את - כלליים
      • דע את חלקך-ותן חלקנו
      • דא את אמונתך
      • דע את ביתך
      • דע את ביטחונך
      • דע את גאולתך
      • דע את גופך
      • דע את ילדיך
      • דע את כוחותיך
      • דע את ליבך
      • דע את מנוחתך
      • דע את משפחתך
      • דע את עמך
      • דע את רעך
      • דע את שמחתך
      • שמחתך בפורים
      • דא את תורתך
        • דע את תורתך מושגים
        • דע את תורתך הדרכה מעשית דרכי הלימוד
        • תיקון דרכי מסירות נפש
  • התבודדות
    • ספר התבודדות
    • דע את נשמתך
    • המספיק לעובדי השם
    • נוספים התבודדות
  • 4 היסודות
    • הקדמות כלליות לתיקון המידות
    • ארבעת היסודות | הכרה עצמית
    • ארבעת היסודות שורשי התנועות הנפשיות
    • מבוא לארבעת היסודות מהספר דע את נפשך
    • ארבעת היסודות | מהות הכוחות
      • ארבעת היסודות | מהות עפר
      • ארבעת היסודות | מהות מים
      • ארבעת היסודות | מהות רוח
      • ארבעת היסודות | מהות אש
    • ארבעת היסודות | איזון כוחות הנפש השליליים
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית עפר
        • תיקון עצלות ועצבות
        • תיקון עצבות
        • תיקון עצלות
        • תיקון כח הריכוז
        • הכרת כוחות ושימוש השמחה
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | מים
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | רוח
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש גאוה
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש כעס
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש כבוד
  • דרשות
    • בלבבי 7/10
    • מלחמה תשפ"ד
    • שער הנון
    • קורונה
    • ערב רב
    • דרשות לציבור
    • עולם האישה
      • עולמה הפנימי של בת ישראל
      • דרשות שנות לנשים
    • על המידות
    • יסודות הכוחות
    • המיטב של בלבבי
    • דרשות בחו"ל
      • שיעורים בארה"ב אייר תשפ"ג
      • שיעורים בארה"ב כסלו תשפ"ג
      • שיעורים בלאש אנג'לס תשס"ז
      • שיעורים בעזור נוי יורק, לייקווד,בלטימור תשס"ז
      • שיעורים ארגנטינה בחודש כסלב תשע"ח
      • שיעורים בברזיל בחודש כסלב תשע"ח
      • שיעורים בפנמה לפני ר"ה תשע"ח
    • שיחות התעוררות
    • בית היהודי
    • גאולה הפנימית
    • הדור שלנו
    • ניגונים
    • פניני תורה
    • עדויות
    • עולם הביטחון
    • עולם הדיבור
    • עולם הדמיון
    • עולמות
    • שאלות ותשובות
    • מ"ח דרכים
    • English
      • The 4 Elements - Practical Advice on Simcha
      • Four Elements | Self-Awareness & Empowerment
      • Gateways to Hashem
      • Assorted Droshos
      • Chodesh - Avodah
      • Hisboddedus
      • Your Home
      • Inner Redemption Series
  • תורה ותפילה
    • תורה
      • פנימיות
        • צורת אדם
        • צורת אדם ליקוטי שיעורים
        • פרשה
          • חמישה חומשי תורה
            • חומש בראשית
              • בראשית
              • נח
              • לך לך
              • וירא
              • חיי שרה
              • תולדות
              • ויצא
              • וישלח
              • וישב
              • מקץ
              • ויגש
              • ויחי
            • חומש שמות
              • שמות
              • וארה
              • בא
              • בשלח
              • יתרו
              • משפטים
              • תרומה
              • תצוה
              • כי תשא
              • ויקהל
              • פקודי
            • חומש ויקרא
              • ויקרא
              • צו
              • שמיני
              • תזריע
              • מצורע
              • אחרי מות
              • קדושים
              • אמור
              • בהר
              • בחוקתי
            • חומש במדבר
              • במדבר
              • נשא
              • בהעלותך
              • שלח
              • קורח
              • חוקת
              • בלק
              • פנחס
              • מטות-מסעי
            • חומש דברים
              • דברים
              • ואתחנן
              • עקב
              • ראה
              • שופטים
              • כי תצא
              • כי תבוא
              • ניצבים
              • וילך
              • האזינו
              • וזאת הברכה
            • פרשה תשפ"ד
            • שיחת השבוע מבני ברק תשע"ו-ח
            • פרשה תשע''ח
            • פרשה תשע''ז
            • פרשה תשע''ג-ד
            • פרשה תשס''ו
            • פרשה תשס''ה
            • פרשה תשס''ג
            • סוגיות בפרשה
            • ארבע פרשיות
            • נושאים בפרשה
        • תורת הרמז
        • טעמי המצוות
        • אגדתא
          • אגדות השס באופן של בנין
          • משנה ראשונה בברכות - אגדתא
          • כפה עליהם הר כגיגית
        • אהבת השם - יראת השם
          • מערכות באהבת השם
          • סוגיות באהבת השם
          • מערכות ביראת השם
          • סוגיות ביראת השם
        • פרקי אבות
          • פרקי אבות פרק א
          • פרקי אבות פרק ו
          • פרקי אבות מהר"ל
      • פשט
        • גמרא
          • מסכת ב"ב פרק א
          • מסכת ביצה פרק א
          • מסכתות שונות
        • שֻׁלְחָן עָרוּך
          • אורח חיים
          • חושן משפט
            • חושן משפט אבידה ומציאה
            • חושן משפט אדם המזיק
            • חושן משפט נזקי ממון
          • יורה דעה
        • סוגיות לל"ט מאלכות שבת
    • תפילה
      • תפילת שמונה עשרה
      • עיונים בתפילה
      • שער התפילה למבי"ט
  • מועדים
    • אלול
    • נוספים לאלול
    • ימים נוראים
      • ראש השנה
      • נוספים ראש השנה
      • יום כיפור
      • נוספים ליום כיפור
    • סוכות
    • איך להתנהג אחרי החגים
    • חנוכה
    • נוספים חנוכה
    • שובבים
    • ט''ו בשבט
    • פורים
    • נוספים פורים
    • פסח
    • פסח שני
    • לג בעומר
    • שבועות
    • תשעה באב
    • בין המצרים
    • נוספים בין המצרים
    • בין הזמנים
    • ט"ו באב
    • ראש חודש
      • מהות החודש
      • מזל החודש
      • שבט החודש
      • עבודת החודש
      • החודש הזה
        • ניסן
        • אייר
        • סיון
        • תמוז
        • אב
        • חודש אלול
        • תשרי
        • מר חשון
        • כסלו
        • טבת
        • שבט
        • אדר
    • שבת
      • שבת קודש
      • הכנה לשבת קודש
      • מלווה מלכה
  • פירושים
    • ספרי חסידות
      • ספר בעל שם טוב
      • ספר להב אש
      • ספר תניא
      • ספר יושר דברי אמת
      • ספר ליקוטי מוהר"ן
      • ספר ליקוטי מוהר"ן ישן
    • שלוש עשרה העיקרים
    • ספר מורה נבוכים
    • ספר מורה הפרישות ומדריך הפשיטות
    • ספר המספיק לעובדי השם
    • ספר משלי
      • ספר משלי א
      • ספר משלי ב
      • ספר משלי ג
    • ספר דעת תבונות
    • ספר בית אלוקים
    • ספר הזוהר
    • ‏ספר מסילת ישרים
    • ספר חובת הלבבות
      • הלבבות שער היחוד
      • הלבבות שער הבחינה
      • הלבבות שער עבודת ה
    • ספר נפש החיים
      • נפש החיים שער א
      • נפש החיים שער ב
      • נפש החיים שער ג
      • נפש החיים שער ד
    • ספר דרך השם
      • דרך השם תשע"ב
      • דרך השם תשס"ח
    • מהר"ל
      • מהר"ל נתיב התורה
      • מהר"ל על ענווה
      • מהר"ל פרקי אבות
    • ספר קהלת
  • בלבביפדיה
    • בלבביפדיה | מחשבה אות א
    • בלבביפדיה מחשבה אות ב
    • בלבביפדיה מחשבה אות ג
    • בלבביפדיה | מחשבה שיעורים כלליים
    • בלבביפדיה | עבודת השם פנימית אות א
    • בלבביפדיה | עבודת השם פנימית אות ב
    • בלבביפדיה | עבודת השם פנימית שיעורים כלליים

כל המאמרים בעברית english translations

ללהצטרף לרשימת העלונים אונליין
Subscribe to Bilvavi weekly

ENGLISH SITE

תפילת שמונה עשרה
 הבא בסדרה: תפילה 167 תורת חיים
 קודם בסדרה: תפילה 133 חוס
  • להפסיק
  • להאזנה
  • mute
  • unmute
  • max volume
Update Required To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
    • להאזנה תפילה 159 שמך מלכינו
      159 Real Spirituality

תפילה 159 שמך מלכינו

  • 1185 צפיות
  • הדפס
  • שלח דף במייל

להשתוקק לגילוי הקב"ה בעולם

 

 

ביאור מטבע לשון התפילה ועל כולם וגו' באופן של הודאה ובקשה

"ועל כולם יתברך ויתרומם שמך מלכינו תמיד לעולם ועד".

מטבע הברכה הנאמר, "ועל כולם". אפשר להבין את זה מלשון של תוצאה, שעל ידי שמודים אנחנו לך שאתה הוא הווי"ה אלוקינו וגו', בזה גופא "על כולם"- על כל מה שנתבאר לעיל, מכוח כך, אז מתרומם מתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

אבל פנים נוספות להבנת מטבע הברכה, שזהו לשון של בקשה. על אף שג' האחרונות לא נקראים בלשון חז"ל בקשה, אלא הודאה, אבל הרי יש גם בברכת רצה בקשה, בשים שלום יש בקשה, ולפי זה ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכינו תמיד לעולם ועד, זו היא בקשה מלפניו יתברך שמו, ששמו יתברך יהא בגילוי השתא, כלשון חז"ל הידוע (תנחומא כי תצא, סימן י"ח), כל זמן שזרעו של עמלק בעולם אין השם שלם ואין הכסא שלם, עד שימחה זרעו של עמלק מן העולם. והבקשה היא, על כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכינו תמיד לעולם ועד, שזה יהיה תמיד לעולם ועד, שיהיה כילוי של מציאות הרע מן העולם, ועל ידי כן יתגלה שמו יתברך בעולמו. זהו הנבואה דלעתיד (זכריה יד, ט), "והיה ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד ושמו אחד", על מה שהובטחנו שיהיה לעתיד שמו אחד, על זה גופא חל הבקשה של תמיד לעולם ועד.

בקשת הרוחניות מכוח הכרת השכל או מכוח טבע רוחני

נתבונן בעזרת השם מעט, להבין יותר, כיצד האדם יכול לפעול, שהבקשה על שמו יתברך שיתגלה בעולם, לא יהיה רק כצפצוף עופות של תנועת השפתים, אלא יהיה לבו ופיו שווים בדבר.

סדר צורת בריאת אדם בעולמו, שברא הקב"ה אדם, "ויצר את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים." האדם מורכב מגוף ונשמה. סדר לידתו של אדם מתחילה כוחות הגוף הם אלו הגלויים, וכסדר הדבר מחמת היות כוחות הגוף הם הם הגלויים באדם, לכן תאוותיו של אדם, ותשוקתו של אדם, מחשבותיו, ושאר הכוחות כולם, מופנים כמעט ללא יוצא מהכלל לכוחות הגוף, ופעמים אם האדם כמעט לא מעורר את כוחות הרוחניות בתוך קומת נפשו, אז יתכן מאד שכביאתו לעולם כך יציאתו מהעולם. אבל כאשר האדם עמל, הוא עמל בתורה, הוא עמל בקיום מצוות, הוא עמל בתיקון המידות, הוא עמל בזיכוך החומר, אז לאט לאט מתגלה אצל האדם הכוח הרוחני שנמצא בתוכו, כוח הרוחני שנמצא בתוכו בכללות ויפח באפיו נשמת חיים, "אלוקי נשמה שנתת בי".

ככל שהאדם מתרומם יותר, מתעלה יותר, נעשה זך יותר, אז בקשת הרוחניות אצלו הופכת להיות מכוח טבע, לא רק מכוח ציווי של הקב"ה לעסוק בתורה ולקיים מצוות, ולא רק מכוח הכרת השכל שיש דין ויש דיין, עולם חלף ויש עולם עתיד, או עתיד ליתן שכר, ולכן הוא מבקש את העולם הרוחני. זהו רק כאשר האדם יוצא מהגוף ממש, החומריות שבו, ונכנס לרוחניות של גוף, שהוא שכל. אבל, זה עדיין רוחניות של גוף.

אבל כאשר מתעורר אצל האדם תכונת הרוחניות הטבעית, כוח הרוחני של "ויפח באפיו נשמת חיים", אז הבקשה של האדם לרוחניות לא נעשה רק מטעם ציווי הבורא והטעמים שנתבארו לעיל השתא, אלא מתגלה טבע נשמתו. וכמו שטבע הגוף חושק לחומר, יסודו מן העפר וסופו לעפר, ולכן הוא חושק למה ששורשו כאן בעולם החומר, כך הנשמה שבאדם חושקת ורוצה לרוחניות, היא בת השמים, היא עצם רוחני טהור, והיא משתוקקת  לדברים רוחניים.

כאשר האדם א"כ מזדכך מן החומר, על ידי תורה ומצוות, תיקון מידות וזיכוך החומר להדיא, ומתגלה אצלו אור נשמתו כאן, האדם בעצם יוצא מעולם אחד לעולם שני.

גם עמלי התורה צריכים להזדכך בשביל להגיע לבקשת הרוחניות בטבע

אבל זה צריך להבין, שאפי' בני אדם שגדלו בעולמו של תורה, ועמלים בתורה ומקיימים מצוות, אין בהכרח שיתגלה אליהם הזיכוך הזה, שהם יצאו במידת מה מטבע הגוף ויכנסו לטבע הנשמה. אלא יתכן מאד שהאדם על אף היותו מקיים מצוות ולומד תורה, אבל כל זה נעשה מכוח הכרת השכל, מכוח גירסא דינקותא, ולפעמים אפי' מכוח התעררות ועוד, אבל האדם לא בהכרח יצא מטבע גופו לטבע נשמתו, ולכן כל ימי חייו יתכן שהוא עמל, הוא מתייגע לפי ערכו ולפי ענינו, אבל זה לא הופך להיות הטבע, כמו שהגוף חושק לחומר, כך הוא חושק בעצם למציאות של רוחניות. כאשר האדם זכה ונזדכך מציאות החומר, ומתעורר ומתגלה אצלו כוח הרוחני שבו, אז כשם שטבע הגוף חושק לחומר, כך מתעורר ומתגלה אצלו בעומק הכוח הטבעי שמבקש את הרוחניות.

היציאה ממדרגת גוף לכוח הרוחני שבאדם, נשמתו של האדם, היא היא בעצם "פדה בשלום נפשי" (תהלים נה יט), הוא יוצא ממאסרי הגוף מהמאסר של הגוף, ומתעורר בו צורת חיים עליונה רוחנית.

בקשת הרוחניות ובקשת הקב"ה אותך לבדך חפצתי

אבל צריך להבין, הכוח הזה שהאדם יוצא מהגוף ומתעורר אצלו בקשת הרוחניות, מחד זהו ציור של גאולה, זהו ציור של פידיון, "פדה בשלום נפשי", אבל בעומק מצד יחס של גוף, אז ההתעוררות וההתגלות של הנשמה זה יתכן שזה יהיה גאולה, אבל הפנים הנוספות העליונות יותר, יתכן שזה יהיה באופן של גלות.

כלומר, יש שתי מעמקי הנפש שמבקשים את תכליתם, החלק התחתון יותר בקומת נפשו של האדם, אז הבקשה שלו, היא בקשה של רוחניות, היא בקשה לחיות בעולם רוחני, כמו שהמלאכים נמצאים בשמים בעיקר, וכל המציאות שלהם היא מציאות רוחנית, כך הנשמה היא בת השמים והיא מבקשת חיים רוחניים, מצד היות האדם בר גוף הוא מבקש חיים גשמים, אבל מצד היות האדם נשמה חלק ששייך לעולם הרוחני, אז הנשמה מבקשת לחיות מעין מה שהמלאכים חיים בעולם העליון, בעולם שהוא רוחני, בעולם שאין שם את ארבעת יסודות החומר אלא יסודות רוחניים, שם הנשמה מבקשת לחיות. וכשהכוח הזה מתגלה אצל האדם שהוא נמצא כאן בעולם, אז הוא מבקש תורה, הוא מבקש מצוות, הוא מבקש קדושה, הוא מבקש רוחניות, ושאר כל המידות העליונות של עולם רוחני. זהו פנים אחד במעמקי הנפש שמחפש את העולם הרוחני.

אבל במעמקים היותר פנימיים, והפנימים המוחלטים בנפשו של האדם, הבקשה היא לא גשמיות, והבקשה היא לא רוחניות. שם, מהלך נפשו של האדם - "את פניך הוי"ה אבקש" (תהלים כז ח), מחפשים "כי אותך לבדך חפצתי", אותך לבדך חפצתי. בעומק המוחלט של נשמתם של ישראל, "חבוקה ודבוקה בך" בו יתברך שמו. כשם שהאדם לא מחפש שם גשמיות, בדקות הוא לא מחפש בעיקר גם רוחניות, כשם שהגשמיות הוא דבר נברא כך גם הרוחניות הוא דבר נברא, "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", את השמים רוחניות, ואת הארץ גשמיות, כמו שאומרים רבותינו. ובמעמקי נשמתו של האדם, כשם שהוא לא מחפש את הגשמיות שהיא זרה לו, היא בת השמים, הוא נמצא מעולם שהוא רוחני, כך במעמקים הפנימיים של נשמתו של האדם, אין עיקר החיפוש שלו עולם רוחני, אלא עיקר החיפוש שלו כמו שנתבאר, "כי אותך לבדך חפצתי", "אותך לבדך" דייקא, זה חפצו של האדם, "את פניך הוי"ה אבקש", הוא מחפש אותו יתברך שמו, ולא את הרוחניות הנבראת בלבד.

וודאי שאוי לו לאדם שכל חיפושו כביכול רק את הבורא יתברך, שמו הרי שחס ושלום כביכול הוא יפקיע את עצמו מתורה ומצוות. אבל כוונת הדבר, שאין עיקר המכוון לעמוד בעולם הרוחני, אלא עיקר המכוון הוא להגיע אליו יתברך שמו. והדוגמא היסודית, המלאכים שכל מציאות הוא רוחני, כל מציאותם הוא רוחני, ואפילו הכי הם שואלים, "איה מקום כבודו להעריצו"(זוהר פרשת שלח קנט.), אין להם הכרה ברורה במציאותו יתברך שמו, משא"כ ישראל כמו שאומרים חז"ל, הם נמצאים לפנים ממלאכי השרת, הם אלה שמשבחים ואומרים קדוש קדוש קדוש באופן גמור, שמכירים כביכול את מקומו יתברך שמו. הרי שבמעמקי הנפש צריך שיהיה ברור לאדם, שיש לו שתי פנים של חיפוש, חיפוש אחד שהאדם מחפש חיפוש רוחני, וחיפוש שני שהאדם מחפש אותו יתברך שמו, "אותו" דייקא, "כי אותך לבדך חפצתי" כמו שנתבאר.

כאשר האדם לא חי בעולם ברור, ההלכות דעות שלו נמצאים בערפל, אז יש אצלו תערובת בין עולם רוחני לאליו יתברך שמו, כיון שהוא נמצא בעולם החומר, בערך החומר נראה לו שמציאות הבורא והעולם הרוחני הוא אחד, כי יושב בשמים ישחק למו (תהלים ב, ד), כיבכול, זהו מקומו של הקב"ה בהתגליא בשמים. וכאשר הנפש לא מבדילה בין שתי התוכנות הללו, בין התכונה המבקשת והמחפשת את העולם הרוחני, ולבין התכונה המחפשת והמבקשת אותו יתברך שמו, הרי שנעשה כאן בבל, נעשה כאן בלבול, נעשה כאן עירוב, ויתכן שהאדם יעסיק את ימי חייו, את עיקר ימי חייו, ואולי את כל ימי חייו, בחיפוש עולם שהוא רוחני - ואולי גם במציאתו- אבל אליו יתברך שמו, להיכל המלך, לראות כביכול אותו יתברך שמו, "רצונינו לראות את מלכינו" (רש"י שמות י"ט,ט), כמו שהיה במתן תורה - לזה הוא לא יגיע.

שורש שתי הבקשות הללו בגילויים במתן תורה

הפנים הללו, שורשם במדריגת מתן תורה. מעיקרא הקב"ה כביכול שולח את משה לבני ישראל, שהקבלת התורה יהיה באופן הזה, כלומר שהקבלת התורה יהיה באופן שהם יקבלו את כלל כל קומת העולם הרוחני, שהשורש המוחלט שלה היא אורייתא הקדושה, אבל על זה בא העומק הבקשה של בני ישראל, "רצונינו לראות את מלכינו", רצונינו לראות את מלכינו כלומר, שעומק בקשתם, שאין תכלית מעמד הר סיני יהיה באופן של גילוי שלם של עולם הרוחני, ששורשו אורייתא בלבד, אלא שמדריגת הר סיני יהיה, "וירד הויה על הר סיני" (שמות יט, יא) "רצונינו לראות את מלכינו" רצונינו דייקא "לראות את מלכינו", ולא רק קבלת התורה לכשלעצמה.

אלו הם שתי הפנים ממש שהתבאר עד השתא, שמונח במעמקי נשמתם של ישראל, האחד בקשת רוחניות אורייתא, והשני בקשת יתברך שמו. ועל זה חל עומק בקשתם כמו שנתבאר, רצונינו לראות את מלכינו דייקא, שגילוי קבלת התורה, יהיה באופן של וירד הוי"ה על הר סיני, מעמד הר סיני, שהיה עולם ברור ראיתי, היה ברור נקודת ההבדל בין מציאות עולם הרוחני המוחלט לבין הגילוי של מציאותו יתברך שמו, באופן של רצונינו לראות את מלכינו, ואז באמת התאחדו שניהם גם יחד, באופן של "קוב"ה וארייתא וישראל חד" (זוהר אחרי מות עג.), נתאחד שורש הרוחני שהוא אורייתא בו יתברך שמו, והיה  עתה גילוי השלם של שניהם בבת אחת.

על ידי חטא העגל נעשה העלם בין החיבור של הקב"ה ואורייתא

אבל משעה שישראל חטאו בעגל, אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים, אז עומק הגילוי של חיבור של אורייתא וקודשא בריך הוא חל בו הסתר, חל בו מציאות של העלם. בוודאי שהוא קיים כמו שהאריכו רבותינו רבות, אבל באתגליא, יש גילוי של פנים של הקדוש ברוך הוא, ויש פנים של גילוי של אורייתא, ויתכן שהאדם יהיה דבוק באורייתא, אבל עדיין תופשי התורה לא ידעוני (ירמיהו ב, ח), כלומר שאין עיקר המכוון הוא רצונינו לראות את מלכינו, אלא עיקר המכוון הוא בקשת עולם הרוחני לכשעצמו. צריך שיהיה ברור לאדם בהלכות דעות ראשית, ולאחר מכן בסדר מחשבת הלב, שיהיה מונח בו את שתי התשוקות הנפלאות הללו, התשוקה של לראות מלכינו במעמקים המוחלטים של הנפש, והתשוקה לעולם רוחני, ולעמוד ולקיים את שניהם כל אחד לפי גדרו ומקומו.

ההכנה למתן תורה על ידי בירור החיבור בין הקב"ה לישראל

אדם שלא מברר את שני הדברים הללו, הוא מעמיד את עיקר חייו בעמל התורה, בקיום מצוות, בלי המכוון של רצונינו לראות את מלכינו מתוך קבלת התורה. אז לאט לאט, אולי הוא זוכה שהעולם הרוחני נעשה גדול אצלו יותר, רחב אצלו יותר, עמוק אצלו יותר, אבל אצלו לא מתקיים "לשמך ולזכרך תאוות נפש (ישעיהו כו, ח), אצלו לא מתקיים הרצונינו לראות את מלכינו, ולכן ציור צורת החיים באופן הזה, שנראה שתכלית הבריאה היא גילוי תורתו יתברך שמו - וודאי שזה אמת, אבל זה לא הצורה השלימה של מעמד הר סיני.

כשאנחנו מכינים את עצמינו ליום החמישים, למתן תורה, צריך העמקה גמורה במעמקי הנפש להיכן מכוון כל סדר המ"ט ימים של הספירה. שהמכוון הוא לא להשיג רק מדריגות עליונות, "טהרינו וקדשינו" בלבד, אלא שהטהרה והקדושה תגיע ליום החמישים של מציאות התגלות מציאותו יתברך שמו. כשחוזר ומתעורר בכל שנה ושנה זמן מתן תורה, לא מתעורר רק הזמן מתן תורה שיש בידינו תורה, אלא מתעורר כל צורת המעמד שהיה, זכור יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב (דברים ד, י), באופן של ה"רצוננו לראות את מלכינו".

אם האדם לא מברר את הדברים, אז ההכנה שלו ליום החמישים היא הכנה רק ל"קבלת תורה". אבל אם האדם מכין את עצמו נכון, אז ההכנה שלו היא למתן תורה. יש את "הנותן", ולא רק באופן הנמוך יותר של קבלת התורה, זמן מתן תורה לא נקרא רק קבלת תורה שיש בידינו את העולם הרוחני השורשי שהוא תורה, אלא זמן מתן תורה נקרא מתן תורה, באופן שהקדוש ברוך הוא דיבר עמנו, את קולך שמעתי, מה שהיה מדריגת הר סיני, הקדוש ברוך הוא דיבר עם עמ"י, ונתן להם מציאות של תורה, הדיבור של הקב"ה במעמד הר סיני, בנתינת התורה, הוא האופן שקבלת התורה היא לא באופן של יום של קבלת התורה לכשעצמה, אלא צורת הדבר שקבלת התורה היא באופן של ממנו יתברך שמו דייקא.

כל זמן היות האדם מעמיד את ההכנה שלו רק לקבלת התורה, אז קשה מאד שהאדם יגיע לבקשה שהוזכרה במטבע הברכה דידן, "ועל כולם יתברך ויתרומם שמך מלכינו תמיד לעולם ועד", מחמת שהנפש שלו לא נוטה לגילוי הקדשו ברוך הוא בעולמו, אלא הנפש שלו נוטה לגילוי אורייתא בעולם, לגילוי הקדושה בעולם, לגילוי הטהרה בעולם, ושאר כל המעלות העליונות שהם וודאי עליונות. אם האדם לא מכוון את עצמו לרצונינו לראות את מלכינו, אז הציור של מעמקי הנפש שלו, שהוא שבא לצייר באיזה אופן יראה עולם שלם, אז הוא רואה רק את שלמות הבריאה באופן של תרבה הדעת כמים לים מכסים (ישעיה יא, ט), יהיה גילוי של מציאות חכמה לרוב, ונראה לו שזה נקרא תכלית הבריאה, זה נראה לו שזה נקרא מציאות של ימות משיח, תחית המתים, עולם הבא, כל הנביאים לא נתנבאו לימות הגאולה לימות המשיח אלא כדי שיהיה לבם פנוי לעבודת הבורא (רמב"ם הלכות תשובה ט, ב), וודאי שזה אמת, שאלו הם דברי רבותינו, אבל נראה לו שזה הציור המוחלט של כל קומת הבריאה, מחמת שבתפיסתו שהוא לא מבדיל בין המציאות של עולם רוחני ל"אותך לבדך חפצתי", ל"לראות את מלכינו", לאופן שנאמר על העתיד, של "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, וכולם מחוי באצבע ואמרי זה ה' קיווינו לו ויושעינו", "זה" דקייא. ואם האדם לא מברר את הדברים הללו, אז אין לו את מעמקי התשוקה של ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אין לו את מעמקי התשוקה שאנחנו אומרים כל יום, "ועל כן נקווה לך הוי"ה אלוקינו לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתו לתקן עולם במלכות שד-י" וגו'.

אפשר לצייר אדם שעמל בתורה ומקיים מצוות, אבל התשוקה שלו היא גילוי של אורייתא בעולם בלבד. ולכן כאשר הוא עומד בתפילה, ואומר ג' פעמים בכל יום עלינו לשבח, הוא לא משתוקק להרגיש את העל כן נקווה לך לראות מהרה בתפארת עוזך, מחמת שהחיים שלו לא מכוונים למקום של התגלות מציאותו יתברך שמו בעולמו, הוא מצייר ציור של חיים באופן שונה, ולכן גם ההשתוקקות העליונה שבנפש שלו מציירת עולם שונה באופן אחר.

צריך להבין שמונח כאן שתי תפיסות שונות, שונות שונות מאד במעמקי הנפש של האדם. בשורש השורשים הכל מאוחד, הכל מחובר, אורייתא וקודשא בריך הוא חד, אבל יתכן מאד שהאדם נמצא אצלו ההתגליא של אורייתא, שאצלו זה לא בהתגלות של מתן תורה, של "אורייתא וקב"ה חד".

עבודת האדם למעשה להפשיט הרוחניות ולגלות את הבורא ולאחדם יחד

כאשר האדם מברר את הדברים שנתבאר השתא, אז העבודה הראשונה של האדם, היא להפשיט את עצמו מהחומר כמו שנתבאר בראשית הדברים - עד שמתגלה הטבע הרוחני של הנשמה, שחושקת וחפצה בעולם הרוחני.

אבל יתר על כן, עבודת האדם היא, לגלות את המעמקים הפנימים יותר - שהאדם מבקש את גילוי יתברך שמו בעולמו.

ואז הנפש נעה בים שני המקומות הללו - בין גילויו של העולם הרוחני, לגילויו יתברך שמו. ובעומק, שיהיו מחוברים ביחד. במקום הזה במעמקי נפשו של האדם, האדם מתחיל להתאוות בהתגלות מציאות הבורא בעולמו, במקום הזה כלשון הרמב"ם הידוע (יסודי התורה ב, ב), "מיד מתאווה לשמו הגדול", במקום הזה במעמקי הנפש מתקיים בו, "לשמך ולזכרך כל תאוות נפש" כשם שבקלקול אומרת הגמ' (תענית ה:), כל האומר רחב רחב מיד נקרי, כך כביכול בקדושה יש את המהלך ההפוך, שהזכרת שמו יתברך שמו, זכרתיך על יצועי (תהלים סג, ז) מעורר געגועים בנפש, מעורר תשוקה בנפש אליו יתברך שמו, לא רק מציאותו יתברך שמו מעוררת געגועים - אלא אפי' שמו, שמו בלבד, "לשמך ולזכרך תאוות נפש", אפי' שמו בלבד מעוררת את אותם געגועים.

עיקר צער השכינה על לומדי התורה שאין עיקר מטרת חייהם רק לשם הבורא

ככל שהאדם מכוון את מציאות החיים שלו, לא רק לעולם הרוחני כמו שנתבאר, אלא הוא מכוון את החיים שלו למעמקים שהרוחניות מחובר ומאוחד עמו יתברך שמו, אז הוא מתחיל לאט לאט להתאוות בהתגלות של הקדוש ברך הוא בעולמו, וככל שהוא מתאווה להתגלות שמו של הקב"ה בעולמו, אז יש אצלו יותר את הצער העמוק בחילול השם שבעולם, יש לו את הצער המוחלט, כאשר העולם נראה שמם בהתגלות הבורא בעולמו. זהו המושג הנקרא בלשון חז"ל הידוע צער השכינה, צער השכינה זה כמובן באלו שאינם מקיימים תורה ומצוות, באלו שאינם יודעים כלל מציאות הבורא, אבל הדקות של צער השכינה ענינה, על אלו שיודעים מעולם של תורה, שיודעים מעולם של מצוות, שיודעים מעולם של קדושה, שיודעים מעולם של טהרה, אבל אין עיקר המכוון של החיים שלהם הוא "רצונינו לראות את מלכינו".

שכינה כמו שאומרים רבותינו (עיין פרדס רימונים שער טו פרק ד), ענינה, הוא גילויו של הקב"ה בעולמו. יש את מציאות יתברך שמו, ויש את ההתגלות שלו בעולם. המידה שנקראת גילויו של הקב"ה בעולמו היא, המידה הנקראת שכינה, צער השכינה במעמקים ענינה, הצער בכך שמציאותו יתברך שמו נמצאת באתכסיא, נמצאת בהעלם, נמצאת בהסתר.

כאשר מעמקי האדם מתגלים אצלו, והבקשה של הרצונינו לראות את מלכינו עומד אצל האדם באתגליא, עומד חי בוער, אז הבקשה שלו, "ועל כולם יתברך ויתרומם שמך מלכינו תמיד לעולם ועד" נובעת מהשתוקקות הנפש, שזה רצונו, הרצון שלו שהוא יראה את הקב"ה - אבל לא באופן של יחיד, אלא באופן של רצונינו לראות את מלכינו. ולא רק באופן שישראל ידעו מהקב"ה, אלא באופן של "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון", לא רק עם ישראל אלא כל הבריאה כולה.

ככל שהמכוון של האדם בכלל ובימים הללו בפרט כהכנה למתן תורה, עומדים ומכוונים מול המקום של רצונינו לראות את מלכינו, והאדם זוכה לגעת במקום הזה לפי ערכו, ולפי מעללו, אז הוא מכוון את נפשו יותר ויותר לרצונינו לראות מלכינו. אבל מאידך התשוקה לדבר מעוררת אצלו את הכאב העצום, על ההעדר הגילוי של מציאותו יתברך שמו בעולמו. ומשם באה הזעקה העמוקה בנפשו של האדם של "ועל כולם יתברך, ויתרומם ויתנשא שמך מלכינו תמיד לעולם ועד". כשכל תשוקת הנפש מכוונת למקום של התגלות מציאותו יתברך שמו בעולמו, אז התפילה הזו היא איננה רק מטבע של לשון שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, והאדם מנסה להתעורר במידת מה לומר את דבריהם בכוונה - אלא מטבע הברכה הזו הוא בעצם עומק תשוקתו דיליה, עומק תשוקתו דיליה.

הדברים שנאמרו השתא, הם רחוקים בדרך כלל מרובם של בני אדם, מחמת שרוב רובם של בני אדם הם שקועים בעולם החומר, ומיעוטם של בני אדם מבקשים רוחניות, ומיעוט של מיעוט של מיעוט מבקשים, "אותך לבדך חפצתי", "רצונינו לראות מלכינו".

יזכה אותנו הבורא יתברך שמו, שבימים הללו בפרט, נזכה לכוון את מקום העבודה לרצונינו לראות את מלכינו, וכשיגיע זמן מתן תורה, ואפשר קודם לכן, נזכה יחד כל הכנסת ישראל, ובהרחבה גדולה יותר כל הברואים כולם, "יכירו וידעו כל יושבי תבל", "אותך לבדך חפצתי".  

 

  • תפילת שמונה עשרה

Hebrew PDF File: 

בלבבי.שמך.מלכינו
תפילת שמונה עשרה
 הבא בסדרה: תפילה 167 תורת חיים
 קודם בסדרה: תפילה 133 חוס

שים לב: הגרסאות נערכו באופן מלא נמצאות רק בספרי המודפס

שיעורי אודיו חדשים

ג-ר גרד–בלבביפדיה מחשבה
ג-ר גרן–בלבביפדיה מחשבה
ב-ר בריח–בלבביפדיה עבודת השם
ב-ר בָּרִיא–בלבביפדיה עבודת השם
חודש אייר
 x
אייר - התבוננות XX אייר - התבוננות
אייר מזל שור   אייר - מזל שור
אייר - שבט יששכר   אייר - שבט יששכר
אייר - התבוננות    תמליל אייר התבוננות
Iyar- Thinking   Serving Hashem by Thinking
Iyar- Thought & Visualization   Thought & Visualization
Iyar- Thought & Visualization   Mazal - Bull
לג בעומר

שעורים אלו נאמרו במהלך השנים בל"ג בעומר, ועוסקים בכיוונים שנים לפי הרגשי הקודש של הרב ביום הקודש הזה  המשך

דרשות ל"ג בעומר PDF
מיתת רשבי היא חיים

Inner Bonfire
Secrets of Torah

ספירת העומר
• ספירת העומר בזמן
• ספירת העומר בספר משלי
• סוגיה העומר
LAG B"OMER
ל''ג בעומר

שבועות

  שבועות
חג שבועות אוסף של שיעורים שהרב מסר על היבטים שונים של חג השבועות בבהירות, עומק ותובנה. המשך »
תורה נקנית
תורה נקנית התנא באבות פרק ו' מונה מ"ח דברים שהמה קנייני תורה. שעורים אלו נאמרו בערבי חג השבועות במקומות שונים ולפיכך יש בהם גוונים רבים לפי מקום המשך »
דרשות - שבועות
דרשות - שבועות
64 עמודים

Shavous Talks
SHAVOUS TALKS
136 Pages of Droshos

  The 48 Ways
THE 48 WAYS
144 Pages

ערב רב

ערב רב

בירור של הרב של חמש
סוגים שונים של ערב רב
בתוספת תובנות גירוי
אחרות לתוך הדור שלנו
שנשלטים על ידי
ערב רב המשך

 

ערב רב שורש הערב »
  ערב רב נפילים »
   ערב רב רפאים »
    ערב רב גיבורים »
ערב רב עמלק »
ערב רב ענקים »
ערב רב ערב בארץ »
ערב רב עמלק-תרנגול »
ערב רב עמלק כזבוב »
Erev Rav Talks
PDF - 140 PAGES

בלבבי על שו”ע

בלבבי משכן אבנה על שו”ע

 בלבבי משכן אבנה על שו”ע
 הלכות הנהגת אדם בבוקר

 
בלבבי.מילון.ערכים.בארמית
בלבבי מילון ערכים בארמית

שידור חי

שידור חי
073.295.1245  ישראל 
 USA  718.521.5231 2<3<12

גילוי דעת

גילוי דעת

COMMENTARIES

Commentaries

Rav Moshe Weinberger
Aish Kodesh NY

Rav Yossi Michalowicz
Westmount Shul  Toronto

Rabbi Boruch Leff
(Reprint – Yated Ne’eman)

נצפים ביותר

פורים
סוכות
חנוכה
ראש השנה
בלבביפדיה | מחשבה אות א
פסח
שבועות
ארבעת היסודות | מהות עפר
תפילת שמונה עשרה
נפש החיים שער ד
  • הכרת הבורא
  • הכרת עצמי
  • התבודדות
  • 4 היסודות
  • דרשות
  • תורה ותפילה
  • מועדים
  • פירושים
  • בלבביפדיה
www.bilvavi.net
  • www.bilvavi.net
  • info@bilvavi.net יצירת קשר
  • טל. 052.763.8588
Torah that speaks to the hearts of Jews from all walks of life תורה המדברת אל לבם של היהודים

  • www.moshebooks.com | 03.578.2270
  • רכשו את ספרי הרב מאת www.moshebooks.com משלוח עולמי 03.578.2270 / מפיצי שירה בארה"ב 718.871.865
  • World Wide Delivery ISRAEL+972.3.578.2270 / USA Shira Distribuors 718.871.8652



קיומו של אתר זה אינו מהוה אישור של הרב שליט"א לשימוש באינטרנט.
להפך, הרב שליט"א מתריע מאד כנגד השימוש באינטרנט שנאסר
ע"י גדולי ישראל מחמת הסכנות הרוחניות הגדולות הקיימות בו.
ואף הרשת המסוננת רבה בה המכשלה מאוד לאין שיעור
ויש לברוח ממנה כבורח מן האש ויתר על כן.

ניתן להשיג את כל שיעורי הרב שליט"א בעמדות "קול הלשון"
הנמצאות בבתי כנסיות ובתי המדרשות ברחבי הארץ.
וכן ניתן לשמעם "בקול הלשון", בטלפון:
ישראל – 073.295.1245 \ ארה"ב – 718.521.5231