אלול 010 רוח חיים תשעב

חלק מהשיעור

הרוח נמצאת בלב, צריך להבין ברור, הרבה פעמים יש לאדם התלהבות מסויימת לעשות דברים, הוא מתייחס לזה כהתלהבות, אבל אליבא דאמת זה לא התלהבות, זה הרוח, חלק של הנשמה שלו, שנמצאת בלב שלו, ומתוכה ומכחה הוא מתעורר ומתלהט לעבודת בוראו, לתורה ולמצוות. מי שסובר שיש לו התלהבות והתעוררות מסויימת מבחוץ, הרי שהוא לא מכיר מה זה האדם שבתוכו. רוח שבאה מבחוץ באופן טבעי תחלש די מהר, וצריך הרבה תומכין וחיזוקים כדי להחזיק את אותה רוח חיים, אבל רוח חיים שמתגלה מפנים, רוח חיים שמתגלה מהלב, ששם נמצא הרוח, הרי היא נמצאת שם תמיד, כל התלהבות והתלהבות שאדם מתלהב, מהיכן מקורה, משום שבא איזה דרשן והלהיב את הלבבות, הדרשן הולך עוד כמה דקות והלבבות נרגעים, והעולם כמנהגו נוהג, אחרי ר"ה יבא יו"כ ואחרי יו"כ יבא סוכות, ואחרי סוכות שמחת תורה, ואחרי זה זמן חורף, הכל ממשיך. אבל רוח חיים שבאה מהלב בפנים, זה רוח חיים שיכול להחזיק תמיד.

לפ"ז להבין ברור, איזה התלהבות יהיה לה תוקף שתחזיק לימי הסליחות ולעשי"ת והיא תפוג, ואיזו התלהבות תהיה בר-קיום. הרי כולנו רואים שאצל רוב בנ"א ההתלהבות שיש, מגיעים לי"ג מידות רחמים וצועקים חזק, עד שמגיעים לנעילה, מרפסין איגרי, ואחרי זה – עולם כמנהגו נוהג. לאיזו התלהבות תהיה קיום שתוכל להמשיך לכל השנה כולה, ואיזה התלהבות תפוג לאחר זמן כמו שקורה הרבה פעמים, התלהבות שמגיעה מהתעוררות חיצונית בלבד, כמו שהיא באה על דרך כלל היא תפסק, אבל התלהבות שמקורה הוא מההתגלות של הרוח שנמצאת במעמקי הלב, מי שרוח זו התגלתה אצלו בלב, היא נמצאת אצל כולם, אבל אצל מי שהרוח הזו באמת התגלתה, כל השנה כולה הוא חי בהתלהבות, בהתפעלות, לתורה, למצוות ולעבודת בוראו. ודאי שגם דברים חיצוניים יכולים ללבות ולעורר את אותה התלהבות.

העבודה שהאדם צריך להגיע אליה היא, שההתלהבות וההתעוררות שלו תגיע ממעמקי הלב הפנימי שלו ולא רק מדברים חיצוניים, אם כל כח ההתפעלות וההתלהבות תבוא מדברים חיצוניים – אין לזה קיום. נער הייתי, ויש כאלה שיכולים לומר גם זקנתי, והעולם כמנהגו נוהג, עוד שנה ועוד שנה, ומה השתנה השנה. אם יהיה שינוי, בעומק שממנו מגיע ההתלהבות, שההתלהבות לא תבוא מהתלהבות חיצונית, גם – זה טוב מאד, אבל אם יהיה שינוי במקור של ההתלהבות, שלא יבא רק מדברים חיצוניים, אבל אם זה דברי רבותינו שאלו הן דברים נפלאים, אבל ההתלהבות תבוא גם מההתגלות של הרוח חיים שבקרבו, מי שיתגלה אצלו בימים הללו הרוח חיים זה יכול להמשיך תמיד.

זה משל לאדם שאוהב אוכל מסויים, אז זה לא עובר אחרי ג' ימים, הוא אוהב זאת.

כדי להגיע לאותה רוח חיים צריך להגיע למקום פנימי של לב. שנמצאים בחיצוניות של הלב, אז הלב שומע דרשה נפלאה לפני ליל סליחות, לפני נעילה, אז הוא מתעורר, אבל לאיזה מקום בלב זה הגיע – למקום חיצוני. זו התעוררות שבאה מבחוץ, וכבולעו כך פולטו, ולאחר זמן נשכח כלא היה. אבל אם אדם יעמיק להגיע למקום יותר פנימי בלבו, ששם הוא מגלה את הרוח חיים שנמצאת בתוך לבו – הוא אדם של מקור חיים שמתגלה בלב האדם. מכל משמר נצור ליבך כי ממנו תוצאות חיים, משם יש מעיין שנובע חיים, אצל מי – אצל מי שהרוח שנמצאת בלב התגלתה אצלו. יזכנו הבורא שנזכה לגלות את הרוח חיים שבתוכנו, ומכחה נוכל להחזיק כל השנה כולה בהתלהבות והתפעלות לעבודת בוראנו בלב שלם.