Preventing OTD בעיית הנשירה בגיל הנעורים

אחת מן התופעות הכאובות ביותר הקיימות בדורנו, היא בעיית הנשירה בגיל הנעורים. בעיה זו לדאבוננו אינה שולית ביותר, אלא רחבה יותר. אף שאי אפשר לדון כל מקרה לגופו במסגרת זו, אולם ננסה בס"ד להתבונן על שורש התופעה.

נערים רבים גדלים בתוך החברה הכללית עם הוראות מעשיות כלליות, ואולי אף מעט פרטיות, אולם בבואם להתמודד עם נסיונות החיים, הן גשמיים והן רוחניים, שם תחילת נפילתם, ופעמים אף אחריתה.

שורשה של הבעיה היא, שלא בנינו נפש פרטית בתוך הגוף הגדל. לשם בנין נפש הילד, על ההורה להיות קשור לנפש הילד, ולרקום קשר לנימים הדקים שבנפשו. ראשית על ההורה ללמוד את נפש ילדו [וזאת כמובן לאחר שלמד את נפשו הוא] בעקביות, לימוד מתמיד שנמשך לאורך כל השנים. לאחר הלימוד ותוך כדי הלימוד, על ההורה ללמוד לתקשר עם נפש הילד, לא רק ע"י מתן אהבה בכללות [על אף שגם זה דבר חשוב מאד], אלא בנוסף לכך להכיר ולהרגיש את הנימים הדקים שבנפשו, את מהלכי טבעיו בכללות ואת תנועות נפשו בפרטות.

מלבד כך שעל ההורה להכיר בשכלו את נפש ילדו ותנועותיה, עליו להיות קשור בנפשו לנפש ילדו ותנועותיו [אולם פעמים שצריך לדעת גם להתנתק, בבחינת רצוא ושוב, מכיון שקשר נפש ההורה לנפש הילד ללא יכולת של התנתקות יוצר סבל גדול וגם נזק]. על ההורה להרגיש את ילדו, לחוש אותו ולנשום אותו. כאשר ההורה אינו חש את נפש ילדו בתמידות, הוא יכול לאבדו בקלות במהלך השנים.

רוב רובם של המקרים בהם נערים ונערות נשרו, הם באופן שהקשר בין ההורה לילד אינו קשר דק של נימי הנפש. הורים רבים אינם יודעים כיצד לבנות קשר כזה עם ילדיהם, ובאמת נצרכת לכך הדרכה ארוכה ומפורטת, אולם יש לידע בבירור כי ילד שאין לו קשר כזה ומעין זה לפחות לאחד מן ההורים, הוא בבחינת יתום בחיי הוריו.

קשר זה חייב להוביל שיחות נפש רבות, לא בעיקר על בעיות, אלא בעיקר על חשיבה מעמיקה על החיים ודרכי ההתמודדות עמהם. ילד שאין לו קשר כזה ומעין זה, בדרך כלל אין לו את הכוחות  ואת דרכי החשיבה כיצד להתמודד עם החיים על כל נסיונותיהם. איך צורך להמתין לבעיות, כי דרך זו אינה רפואה לבעיות, אלא זו דרך לגדל מלכתחילה ילד עם נפש בריאה, עם כוחות נפש והלך חשיבה מובנה כיצד לנוע בספינת החיים.

כמובן שדרך זו אינה ערובה להצלחה, אלא עלינו לעשות את חלקנו, ובנוסף לכך להתפלל ולבכות על זרענו שיהיו בריאים בנפשם ועולם בסולם העולה בית קל בדרכם הנכונה להם.

הורים רבים עסוקים מאד; הן האב שעסוק בת"ת, והן האם שטרודה בהבאת טרף לביתה ושאר מטלות הבית, אולם יש לידע בבירור שא"א לגדל ילד בלא שמנהלים עמו שיחות נפש מתמידות, פעמים בקצרה ופעמים שיחות ארוכות.

על ההורה לנסות בכל יום לחוש את נפש הילד כאשר הוא שב לביתו מלימודיו, ולחוש את נפשו ותנועותיה במשך הזמן הנותר שהילד שוהה בבית. כמובן שאין לעשות זאת באופן של מעקב, אלא במטרה ליצור ולשמר את החיבור הנפשי עמו. לשם כך על ההורה לשוחח עם ילדו שיחת נפש קצרצרה כמעט כל יום, שענינה הוא להרגיש את נפשו כעת. עם זאת, כמובן שאין להיבהל מכל עצב או קושי וכדו', אולם עליו להיות קשוב לכך, ולפעמים לתת לו לנסות להתמודד לבד ולצפות ולהשגיח מהצד, לפעמים לתת עצה קטנטנה ממש, לפעמים לשוחח על הבעיה באופן עקיף, לפעמים לתת לזמן לפעול, ופעמים מעטות להיכנס לשיחת נפש ארוכה. כמובן שאין אפשרות לתת לכך כללים ברורים, והחכם עיניו בראשו לראות כל מקרה לגופו, אולם הצד השוה שבכולם הוא שההורה מודע לרוב ככל תנועות נפשו של ילדו והתמודדותו.

כמובן שאם הילד ירגיש שההורה אינו מבין אותו, אינו מבין את נפשו ואת הלך רוחו - הוא לא ישתף פעולה עמו, אולם זוהי חכמת ההורים לרדת לנפש הילד ולהבין לנפשה עד הנימים הדקים שבה, וללמוד כיצד לתקשר עם הילד בשפתו שלו, בכדי שהילד יחוש שיש לו הורה שמבין אותו באמת ורוצה בטובתו מאד.

ילד שגדל עם חום אבהי ואמהי מחד, ומאידך עם קשר נפשי עמוק ודק עם הוריו המלוים אותו בדרכי חייו ומכוונים אותו איך וכיצד להתמודד עם אתגרי החיים, לאט לאט נבנית נפשו בהדרגה, ובשלב מסויים הוא יגיע לרמת בגרות שבכוחה יוכל להתמודד עם אתגרי החיים ברובם בכוחות עצמו - המלווה בס"ד תמידית מהבורא ית"ש, וההתייעצות עם הוריו תהיה לפרקים רחבים יותר.

עלינו להבין, שמחובתינו לגדל נפש של ילד שבונה את נפשו כבר מגיל רך ככל שניתן, ולא רק נפש שפועלת כפי שצריך, אלא נפש מתמודדת ונפש בוחרת.

רוב אלו שנפלו בדרכם, הם אלו שמעשיהם היו על דרך כלל זהים לזולתם, אולם נפשם לא נבנתה, ובבוא הנסיון - פרקו את הגלד המעשי, ונשארו ריקים מפנימיות וחיצוניות יחדיו.

על ההורים ללמד את הילד להתמודד כבר בגיל הרך עם דברים קטנים וללמדם להכריע בכוחות עצמם, ובשום אופן לא להכריע תמיד עבורם. הלימוד להכריע מרגיל את הילד לקחת אחריות על חייו ולקבל החלטות, וכך לאט לאט בס"ד הוא בונה את נפשו. אכן, בתחילה ההחלטות צריכות להיות עם ליווי של ההורה, אך ההחלטה עצמה תהיה של הילד.

דברים אלו נכתבים מתוך תמצית דם הנפש הכואבת את כאבם של נפשות ישראל, ויתן השי"ת שתהיה בהם אך ורק תועלת.

יתן השי"ת שנזכה כולם, ללא יוצא מן הכלל, לראות דור ישרים מבורך, אנשי אמת הבונים את נפשם פנימה - במקביל לריבוי חיצוני אמיתי.